אם תחפשו הגדרה של 'למידה', רוב המילונים והאתרים יגידו לכם שלמידה היא רכישה של ידע או מיומנויות. אבל מה היא רכישה בכלל? ואיך רכישה של ידע שונה מזו של מיומנות?
ישנן הגדרות שונות למונחים הללו, ויש שיגידו שרכישת ידע תוצאתה פשוט לדעת משהו, בעוד שרכישת מיומנות מובילה ליכולת יישומית. אולם, יש רמות שונות של ידע – אני יכולת לדעת באופן ישיר ובאופן עקיף – לדעת משהו ולדעת על משהו. למשל, אני יודעת שקיימים היפופוטמים, וגם לדעת על היפופוטמים שהם חיה צמחונית. ידע גם יכול להיות יישומי, בדומה למיומנות – לדוגמה, אני יודעת שעל מנת שהשלט של הטלוויזיה יעבוד, עליי לשים בו שתי סוללות בכיוונים הפוכים בהתאם לסימנים. כשאחליף סוללות, איישם את הידע הזה בפועל, גם אם לא תרגלתי אותו בעבר.
רכישת ידע דורשת מאמץ, ונראית שונה עבור אנשים שונים. בניגוד ל"למידה" שדרשו מאיתנו בבית הספר, שכללה לרוב שינון נטול הבנה, רכישת ידע כוללת הבנה וזיכרון של הנושא לזמן ארוך יותר (אך לא תמיד לנצח – זיכרון זה דבר מורכב). דברים שונים משפיעים על האם נבין ונזכור את המידע ואם נצליח ליישם אותו בעתיד, כמו קיום או היעדר ידע קודם בנושא, חוויות שהתרחשו בזמן הרכישה, כמות הפעמים והדרך בה קיבלנו את הידע ועוד. למעשה, ברוב המקרים אין לנו שליטה רבה על תהליך רכישת הידע, על טיבו ועל אופן בו נקבל את הידע. לרוב נגיע לבית הספר, לאוניברסיטה או סביבת למידה אחרת, והמורה/מדריך/מרצה הוא זה שקובע מה הידע המועבר, איך להעביר אותו ואיך לתרגל אותו. כמובן שאנו כן שולטים בכמה החומר חשוב לנו, כמה פעמים נחזור עליו ואיך, אם נתרגל או לא. אולם רובנו לא ממש יודעים מה עובד לנו בלמידה – האם אנחנו מבינים טוב יותר מלמעלה למטה או להיפך, האם יש לנו צורך באלמנט חזותי כדי להבין, האם אנחנו יותר אנליטיים או פחות וכו'. שליטה גדולה יותר על תהליך זה מתאפשרת כאשר אנו מבקשים בעצמנו לרכוש ידע ספציפי ועושים זאת באופן עצמאי – מחפשים וקוראים לבד חומר. גם אז, אין לנו שליטה על הסדר ואופן שבו המידע כתוב – גורמים המשפיעים מאוד על תהליך הרכישה עבור אנשים מסוימים. אם כן, כמעט אף פעם אין לנו שליטה מלאה על תהליך רכישת הידע, והרבה ממנו לא תלוי בנו בכלל.
נושא המיומנויות קצת שונה, שכן מיומנות איננה דבר שניתן להשיג במיקור חוץ, כמו ידע. אני יכולה לראות סרטון שמנסה ללמד אותי איך לרכב על אופניים, אך הביצוע בפועל תלוי בי – ביכולות הטבעיות שלי לאיזון, בביטחון שלי בגופי, בזמן שאשקיע בתרגול ועוד. כמובן שגם כאן יש אלמנטים שאינם בשליטתנו, כמו איך מסביר האדם שמלמד אותי והאם הוא עושה את זה נכון. מאידך, בתהליך רכישת מיומנות יש מעין אוניברסליות, זיכרון שרירים שקובע כי אם נחזור על הפעולה מספיק פעמים, בסוף נרכוש את המיומנות לטווח הארוך. הדבר לא נכון בנוגע לידע. נניח שהחלטתי ללמוד בעל פה את הפסקה הראשונה של מגילת העצמאות. קראתי את הפסקה פעם אחר פעם, והתחלתי לחזור עליה. הקפדתי להגיד אותה כל יום במשך שישה חודשים. ברגע שאפסיק לחזור עליה, כמה זמן אזכור את כל המילים? חודש? חודשיים? אולי אפילו שנה. אבל בסוף, יכול להיות שאזכור לנצח, אך סביר באותה מידה שאשכח לחלוטין.
בכיתה ח' המורה שלי לצרפתית ביקשה מכולם לשנן את שמות אותיות האלפבית בצרפתית, ואמרה שתבחן אותנו על כך. למדתי אותן במשך כמה ימים לקראת המבחן. בסוף בכלל לא היה מבחן, אבל אני עד היום יכולה לדקלם את האלפבית הצרפתי ללא מאמץ. מאידך גיסא בכיתה ו' נתבקשנו לשנן את קינת דוד, גם לקראת בחינה בנושא. שיננתי, נבחנתי ועברתי בהצלחה – זכרתי כל מילה. היום אין לי מושג איך קינת דוד מתחילה בכלל. למה הידע במקרה הראשון זכור לי בבירור עד היום, בעוד שהשני נמחק מזכרוני? אין לי מושג. אולי בגלל שהאותיות בצרפתית זהות בכתיבתן ומזכירות בשמותיהן את האותיות באנגלית, השינון התבסס על ידע קיים ונטמע טוב יותר, בעוד שקינת דוד נלמדה נטולת הקשר. ייתכן שהחיבה שלי לצרפתית גדולה מזו לתנ"ך, ואולי זה עניין של אורך שהקשה על הזיכרון שלי לטווח ארוך, שכן הקינה ארוכה בהרבה מרצף האותיות.
מצד שני כמה מכם לא רכבו על אופניים כבר מספר שנים, ועדיין זוכרים איך לרכב? שמעתם פעם על מישהו ששכח איך לרכב על אופניים, או איך לנהוג ברכב, או איך לתפור? מיומנויות נטמעות בצורה אחרת, ונשארות זכורות לגוף, גם כאשר הראש לא ממש זוכר איך לבצע אותן. קרה לכם פעם שמישהו שאל אתכם מה הקוד של הרכב שלכם, ולא ידעתם להגיד, למרות שאתם מקישים אותו כל יום בדרך לעבודה? אם כי לא ניתן לקרוא לזה מיומנות של ממש, גם זה קשור בזיכרון שריר.
אם כן, אני מקווה שמאמר זה עזר לכם לרכוש ידע על כך שאין לכם שליטה מלאה על רכישת הידע שלכם, ובמידה מסוימת גם על רכישת המיומנויות. אם ברצונכם לנסות להבין טוב יותר כיצד אתם "לומדים" או רוכשים ידע, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר שלי על סגנונות למידה שונים.